החלטה בתיק ס"ע 12962-10-11

1 . בפני בקשת התובע מר שמעון קורן  לעיון בשלושה תיקים בבית דין זה (46931-08-11; 6792-07-11; - 11781-04-11 להלן- התיקים), בהתאם לתקנה 4(ג) לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003 (להלן- התקנות).

2. הנתבעת - חברת מאוזנר עיצוב 1996 בע"מ , התנגדה  לבקשה.

3. לטענת התובע רב המשותף בין התיקים בהם מבוקש לעיין לבין התיק שבכותרת הכוללים עבירות לכאורה על חוקי המגן . היתר לעיון בתיקים  ישרת את עקרונות הצדק וחשיפת אמת. עוד נטען כי הרשאת העיון לא תדרוש הקצאת משאבים רבים, לא תפגע בזכויותיהם ובאינטרסים של צדדים אחרים . כמו כן לאור היותם פומביים לא תפגע פרטיותם של בעלי הדין.

4. מנגד טענה הנתבעת כי אין כל קשר בין התובעים בתיקים האחרים לבין התובע ,העובדות שונות בתכלית מתביעה לתביעה, הטענות המשפטיות שונות וממילא אין לתובע טענה בדבר התנהגות שיטתית. כן נטען כי התובע לא מפרט מהם הנתונים אותם הוא מבקש ללמוד או מהי הטענה אותה מבקש הוא להוכיח באמצעות העיון בתיקים, על כן די בכך לדחות את הבקשה שכל מטרתה מסע דיג במסמכי הנתבעת.

5. סוגיית זכות העיון בתיקי בית המשפט ובכלל זה בבתי הדין לעבודה מוסדרת בתקנות אשר אוזכרו לעיל. תקנה 4 לתקנות מסדירה את זכות העיון בתיק בית המשפט של מי שאינו בעל דין וקובעת כדלקמן -

"(א)    כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית משפט (להלן - בקשת             עיון), ובלבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין.

(ב)      בקשת עיון תוגש לשופט או רשם שהתיק נדון לפניו, ובאין אפשרות כאמור, לשופט או רשם שיקבע נשיא בית המשפט.

(ג)       בקשת עיון תהיה מנומקת, ותוגש לפי טופס 2 שבתוספת.

(ד)      בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, לענינו       בתיק של המבקש, לענינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה.

            ... " .

6. בע"א 8849/01 סבוב נ' פז-גז חברה לשיווק בע"מ , ניתן ביום 15.2.08 [פורסם במאגרים האלקטרוניים] לאחר סקירת מגמות היסוד בשאלת זכות העיון של מי שאינו בעל דין בתיק , סיכם  כב' השופט י' מרזל את המתווה הנורמטיבי העולה מן התקנות כדלקמן -

" על יסוד האמור לעיל ניתן לסכם את המתווה הנורמטיבי העולה מן התקנות באופן הזה: כי תוגש בקשת עיון, יש לבחון אם אין איסור בדין על העיון . זהו שלב הבחינה הראשון .

בשלב השני , ובהנחה שאין איסור בדין לעיון  יבחן בית המשפט אם העיון מוצדק הוא. בהקשר זה נקודת המוצא תהא כי יש לאפשר את העיון, והנטל על הטוען למניעת העיון. ההכרעה בהקשר זה מבוססת על איזון בין האינטרסים והזכויות המעורבים בעיון עצמו ובין האינטרסים והזכויות הקשורים במניעת העיון .

בשלב השלישי- בהנחה שיש הצדקה לאפשר את העיון -יש לבחון אם ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית ככל האפשר בזכויות ובאינטרסים של בעלי הדין שהתנגדו לעיון בשים לב, בין היתר, לסבירות הקצאת המשאבים של בית המשפט".

7. בענייננו, לא חל איסור בדין המונע התרת העיון והנתבעת לא העלתה  במסגרת תגובתה טענה זו.  כמו כן לעניין האיזון בין הזכויות והאינטרסים של הצדדים להליך , לא הצביעה הנתבעת וממילא לא הוכיחה קיומו של אינטרס או זכות, העלולים להיפגע כתוצאה מהעיון המבוקש בתיק.

נימוקי הנתבעת בתגובתה אינם בבחינת טעם המצדיק מניעת זכות עיון בתיקים בפרט מקום בו נקודת המוצא היא כי יש לאפשר את העיון ומנגד אי היענות לבקשה משמעותה פגיעה בעקרון פומביות הדיון.

באיזון בין האינטרסים המתנגשים שוכנעתי כי גוברת זכות התובע לעיון בתיקים על פני זכות הנתבעת  לפרטיות כל עוד אין מדובר במסמכים חסויים.

להשלמת התמונה יצוין כי לא נטען וממילא לא הוכח כי מתן החלטה המתירה עיון בתיקים כרוכה בהקצאת משאבים בלתי סבירים המצדיקים כשלעצמם דחיית הבקשה.

8. נוכח כל האמור לעיל, דין הבקשה להתקבל .